השעה18:30 בסייבר ספייס 16:00 בזמן רגיל-
נשארנו שניים אני לא מאמינה שזה קורה לי!! צדו את דן!! אני כותבת את זה עם בכי שלא מפסיק לרגע!! התחלנו לברוח מהציידים שרדפו אחרינו!! והצלחנו יפה!!אבל אז באמצע הבריחה פתאום דן עצר אותי ואמר לי "גל שרון כאן בסביבה!!".
"מה?? איפה??" שאלתי בהפתעה.
"שם!!" הוא אמר והצביע לעבר חוליית הציידים ופתאום ראיתי את אחד מהם מוריד את הקסדה שלו וראיתי את שרון ולא האמנתי.
"תגיד לי שאני מדמיינת וזאת לא שרון!!" ביקשתי ממנו.
"הלוואי ויכולתי" הוא אמר ולא שמנו לב והציידים הקיפו ושרון היא זאת שנתנה את הפקודות!! דמעות זלגו מעייני אבל מחיתי אותם זה לא היה נראה לי הגיוני ששרון תבגוד שנו ככה!!!.
"למה??" שאלתי אותה בזמן שהגנתי על עצמי.
"למה?? מה??" היא שאלה אותי והתחילה להילחם בי.
"למה בגדת בנו??" שאלתי.
"במי??" היא שאלה ואני לא הכרתי אותה זאת לא הייתה השרון שלי.
"את החברה הכי טובה שלי" אמרתי לה.
"אני??" היא שאלה "נראה לי שאת טועה החבר הכי טוב שלי הוא הרובה!!" היא אמרה וטענה את הרובה שלה.
"לא.. לא את לא כזאת" אמרתי.
"חחחחח.." היא צחקה וכיוונה את הרובה שלה לכיווני בעטתי בו והעפתי אותו אחורה וניצלתי את ההזדמנות לברוח אבל היא הייתה מהירת מחשבה זה לא השתנה בה.. והיא תפסה רובה אחר וירתה בדן שעמד משמאלי ושני ציידים אחרים תפסו אותו ולקחו אותו משם!! לפני שיכולתי להגיב.. והיא הלכה אחריהם מרוצה בלי להסתכל לאחור ואני התמוטטתי ונפלתי על הברכיים שלי אפילו לצעוק לא יכולתי!!. שגיא הוא זה שעזר לי לקום לקחנו את כל התחמושת שנשארה בשטח והמשכנו לברוח עד שמצאנו את המקום הזה שממנו אני כותבת עכשיו!! אבל אני לא יכולה להמשיך כי אנחנו צריכים להמשיך לנדוד כדי שלא יתפסו אותנו..
|
|
|
|
;){kind=link}